HE

אני בת שישים ושלוש, ושבעה עשר שנים הייתי המורה לחשבון בבית ספר "רמון" בחולון. פרשתי לפני שנתיים

Ключ не поворачивался. Лиат стояла на пороге квартиры на улице Бялик в Хайдаре, сжимая металлический

Меня зовут Ривка, мне шестьдесят семь. По бумагам я — пенсионерка из Хайфы, в прошлом старшая медсестра

חמש שנים היא סידרה לו את הקבלות של המוסך. אורית שגב, שלושים ושתיים, מנהלת חשבונות בחברת הובלות ברמת גן

אני יושב במשרד שלי בבני ברק, מסתכל על התיק שמונח על השולחן כבר שבוע, ולא נוגע בו. עורך דין לא אמור להתרגש מתיקים.

אף פעם לא הבנתי למה אמא שלה קוראת לכלבה "שירה". זאת כלבה. חומה, קטנה, עם אוזן אחת שתמיד נשארת מקופלת.

אני אתחיל מזה שאני לא מחפש סלחנות. אני יודע איך זה נשמע מבחוץ: אדם שמוסר חתול כאילו זה חפץ, וכעבור שנה

"תגידי, אילן, בן כמה בדיוק אתה חושב שאתה?" זה מה שאמרה לי חמותי, רחל, בערב שישי, כשעמדתי במטבח

אני עובדת שם שמונה שנים, בקופת חולים ברחוב בלפור בבת ים, ואני מכירה כל קשיש שנכנס לתור שלי לפי הצעד שלו

היא ידעה את המספר בעל פה כבר עשרים ושתיים שנה, אבל באותו לילה האצבעות שלה רעדו כל כך שהיא הקישה אותו