שירה עדיין זוכרת את הרגע שבו הטלפון רטט על השולחן במשרד. היא הייתה אחרי פגישה מתישה ברמת גן, מול לקוחות

Jeg kom hjem fra kontoret bare få minutter i fem, kastede nøglerne i skålen og kaldte ind i lejligheden

Sollevò gli occhi dal tablet solo quando sentì il telefono atterrare sul tavolo di vetro con un tonfo secco.

V ten večer venku mžilo. Říjnový, pražský, neodbytný déšť, co se ti dostane pod límec, i když jdeš jenom

Мать рухнула возле серванта в половине двенадцатого ночи. Телефон — старенький кнопочный «Нокиа» — остался

אימא שלי נפלה בלילה. לא צעקה, לא בכתה — היא פשוט ניסתה לקום מהמיטה בדרך לשירותים, הרגל הסתבכה בשמיכה

הטלפון צלצל בשלוש ורבע לפנות בוקר. מספר שלא היה שמור אצלי. ברגע שראיתי את השם "גן עדן מוגן"

A căzut prima dată într-o marți. Nu pe gheață, nu din mers. Pur și simplu s-a ridicat de pe scaun, genunchiul

Я принёс щенка в конце апреля. Дождь зарядил на весь день, и картонная коробка из-под бананов размокла

הרגע שבו ליאת מסרה את הכלבה נחרט לה בזיכרון כהקלה קצרה וחדה, כמו נשיפה עמוקה שתכף תיחנק בבושה.