HE

לפני ארבעים שנה הבית שלי היה מלא. דירה בקומה שלישית ברחוב הרצל, בלי מעלית — תמיד הייתי עולה עם שקיות

בחודש שעבר מלאו לי שמונים ותשע. אני גרה בבית אבות בשכונת הדר בחיפה, בחדר קטן של שניים-עשר מטר.

"מי צריך את הזקנה הזאת בכלל?" יוסי צחק לתוך הטלפון, מנסה לגרד שאריות חומוס שרוף מהסיר. "

האישה הזקנה שכבה במיטתה במחלקה הפנימית של בית החולים איכילוב כבר שמונה ימים. על שולחן הקטן שלידה לא ניצב

הגשם הראשון של אוקטובר הצליף בחלון המטבח הקטן בראשון לציון. יעל מזגה לעצמה כוס קפה שחור והביטה בטלפון.

האישה הופיעה בדיוק כשהשמש התחילה לשקוע מעל הרי הגלבוע. החופה כבר עמדה בחצר הקיבוץ — בד לבן מתנפנף ברוח

בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הטלפון זינק על השידה. ליאורה התעוררה בבהלה, הלב דופק כמו אחרי ריצה.

רִבקָה חָתְכָה אֶת עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד לִפְרוּסוֹת מְדֻיָּקוֹת. הָיָה לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה

העוגה עמדה על השולחן כמו תצוגה בסלון כלות. שלוש קומות של שמנת, תותים מסודרים במעגל מושלם, אבקת זהב מאכל מלמעלה.

יואב הניח את המעטפה על שולחן האוכל בדיוק כשנועה סיימה לפרוס עגבנייה. המטבח הקטן בדירתם שבשכונת הדר בחיפה