HE
016
לא באתי לכבוש כלום
הדלת של משרד הקבלה טרקה מאחוריה, חותכת את צחוק הבנות. יעל עמדה עוד רגע קפואה, מרגישה את החום מציף לה
MagistrUm
HE
021
הטעם המר של הנקמה
האור במטבח הלם בעיניו של רונן כמו פנס חקירה. הוא פתח את המקרר, בחן את המדפים הריקים למחצה וטרק את הדלת
MagistrUm
HE
022
הקורפים שלא הוזמנו לחתונה
הדלת נטרקה מאחורי רונן בחבטה שהרעידה את כל הבית. יעל שמעה מרחוק את צעדיו הכבדים חוצים את הסלון, מגיעים עד למטבח.
MagistrUm
HE
017
הכול קרס ביום שלישי אחד, סתמי לגמרי
נטע הגיעה לדירת שלושת החדרים בשכונת נווה שאנן בחיפה רק כדי לעזור לאמא שלה לסדר כמה קופסאות.
MagistrUm
HE
013
היא חיכתה ליד הדלת
בהלוויה של סבתא רבקה כמעט כולם בכו. בכי חזק, תיאטרלי, כזה ששומעים דרך הדלתיים. אני עמדתי בצד, בפינה ליד
MagistrUm
HE
014
כשהיא לא רצתה להיות לנטל, רק אחת שמעה
השעה הייתה חמש וחצי, יום שלישי אפור באמצע פברואר, והדירה הקטנה ברחוב שינקין בתל אביב הייתה עמוסה מדי.
MagistrUm
HE
044
לילה שהפך הכל
אני זוכרת את הרגע שאמא שלי, מכל האנשים, אמרה לי שהיא בהריון. היא בת ארבעים ושבע, עומדת במטבח של הבית
MagistrUm
HE
0130
הבושם של תבשיל הטלה עם החילבה מילא את דירתה של גילה בהר, כמו בכל ערב שישי. אבל הפעם, הריח הכבד רק הדגיש את המחנק. שני ישבה בקצה הספה, מול שולחן האוכל שכבר נערך לארוחה, משחקת בטבעת הכסף הדקה שעל אצבעה. בעלה, יונתן, צחק במרפסת עם אביו על איזה דיל נדל״ן שהתפוצץ. גילה, אישה גבוהה עם תספורת מדויקת ועיניים בצבע פלדה, הגישה כוסות תה נענע. כל תנועה שלה הייתה שקולה, מורשת של שלושים שנה במחלקת הגבייה של עיריית תל אביב.
"שני, מותק," פתחה גילה, מניחה לפניה כוס מזכוכית צ׳כית דקיקה, "תגידי, את עדיין עובדת על
MagistrUm
HE
016
העגילים מאבן ספיר
עמדתי בדיוטי פרי בנתב"ג, חיכיתי לטיסה לאילת, ויונתן הקטן שלי משך אותי אל חנות הצעצועים.
MagistrUm
HE
05
המכסה של הסיר
הכול התחיל בנסיעה הזאת צפונה, בכביש המפותל מעכו לכיוון מושב ליד ראש פינה. הגשם טפטף על השמשה, מאחור ישבו
MagistrUm