HE

— אורי, אני חוזרת ואומרת לך בפעם השלישית. שום כינור. שום מקהלה. שום הפתעה. דניאלה החזיקה את הטלפון בין

האור בחצר של אולם האירועים בפתח תקווה עוד דלק, אבל רוב המכוניות כבר נעלמו מהחניון. אני עמדתי בכניסה האחורית

אף אחד לא מכין אותך לרגע שבו תינוקת שלך חותמת על משכנתא בראשון לציון בסכום שהבנק מכנה "

בחמש בבוקר עוד היה חשוך. רויטל עמדה ליד החלון בסלון, מחזיקה כוס תה שהתקרר מזמן, והסתכלה על הפנסים של

הבנות היו בנות שישה חודשים כשאחי השאיר אותן ליד דלת הדירה שלי בבאר שבע. שלושה סלקלים, תיק החתלה אחד מפוצץ

Нина сидела в кухне и смотрела на три тарелки. Она накрыла их бездумно — как всегда, перед пятницей

אני בת שישים ושלוש, ושבעה עשר שנים הייתי המורה לחשבון בבית ספר "רמון" בחולון. פרשתי לפני שנתיים

Ключ не поворачивался. Лиат стояла на пороге квартиры на улице Бялик в Хайдаре, сжимая металлический

Меня зовут Ривка, мне шестьдесят семь. По бумагам я — пенсионерка из Хайфы, в прошлом старшая медсестра

חמש שנים היא סידרה לו את הקבלות של המוסך. אורית שגב, שלושים ושתיים, מנהלת חשבונות בחברת הובלות ברמת גן