HE
אני עמדתי עם הגב למקרר וחיכיתי לרעש של המפתח. השעה הייתה עשר וארבעים בערב, ובחוץ ירד גשם דק שדפק על תריס

צלצלו למשטרה על אלימות בחתונה שלי — למחרת התברר שהמתלוננת היא חמותי, שאני עומד לפטר את המשפט הזה הוא

הכול אמור היה להימשך עוד כמה שנים. זה מה שאמרתי לעצמי כשחתמתי בטאבו בנתניה על הנישואים עם רות.

איתי לביא, המנהל התורן במיון של המרכז הרפואי "כרמל הצפון" בעכו, ידע להבחין בין בכי של כאב לבין

הטלפון צלצל בדיוק כשסגרתי את הקופה. שמונה וחצי בערב, יום רביעי, החנות נסגרה מזמן, ואני עוד ניקיתי פירורי

ישבתי בבנק הפועלים ברמת גן, מוכנה לאשר העברה של תשעים אלף שקל לירח דבש של הבת שלי, כשהטלפון רטט.

בערב שהבניין שלנו חגג עשרים שנה לוועד הבית, השכנה מהקומה השנייה שמה כפית תינוק כחולה קטנה על המפה לבנה

אני עובדת כמזכירה רפואית במרפאה האונקולוגית של בית החולים איכילוב בתל אביב כבר קרוב לתשע שנים.

הדלת נטרקה מאחוריי, והרעש הדהד בכל הבית. נעמדתי במסדרון עם שקיות מהסופר, ואף אחד לא בא לקחת מהן.

Тридцать два года я держу антикварную лавку на улице Дизенгоф, и повидала всякого — от фарфоровых пастушек










