HE
הבוקר ההוא היה אפור במיוחד. המים טפטפו מהמרזבים של בניין באוהאוס ישן ברחוב אלנבי, וג'ינג'
נועם בחרה את הצימר הכי רחוק מהטיילת, בקצה של מושב ליד ראש הנקרה, איפה שהחוף סלעי וכמעט אף אחד לא מגיע.
הוא עמד במטבח השכור שלי בפלורנטין, בדיוק ליד הקומקום שהתקלקל שבוע קודם, ואמר את המילים שהפכו הכול לגמרי ברור.
כשהגיעו לחתונה של הבת של דודתי שולמית, החלטתי שמספיק. אי אפשר היה שלא לראות איך נורית מצטמקת בפינה בזמן
ערב פסח. עמדתי במטבח בדירתנו שבשכונת הדר בחיפה, הידיים שלי היו עד הברכיים בתוך קערת מים עם עלי חסה.
רות הזיזה את צינור ההשקיה בזהירות, מנסה לא לפגוע בשתילי הפטרוזיליה הטריים. חום יולי הכביד על העורף שלה
ערב פסח. עמדתי במטבח בדירתנו שבשכונת הדר בחיפה, הידיים שלי היו עד הברכיים בתוך קערת מים עם עלי חסה.
נתי הרימה את המעטפה בזהירות, כאילו הייתה עשויה זכוכית. האצבעות שלה רעדו קלות, אבל כשהתחילה לקרוא — המילים "
הם קוראים לזה "תרגיל". גבעות הברזל. החום היה משהו שלא מהעולם הזה, ארבעים ושלוש מעלות בצל, אבל
אף פעם לא חשבתי שאני והחמות שלי נסתדר. ארבע עשרה שנים תמימות שתקתי, חייכתי חיוך מנומס, והרגשתי שהאישה