HE

בשעה שתים עשרה וחצי בלילה הטלפון זינק על השידה. ליאורה התעוררה בבהלה, הלב דופק כמו אחרי ריצה.

רִבקָה חָתְכָה אֶת עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד לִפְרוּסוֹת מְדֻיָּקוֹת. הָיָה לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה

העוגה עמדה על השולחן כמו תצוגה בסלון כלות. שלוש קומות של שמנת, תותים מסודרים במעגל מושלם, אבקת זהב מאכל מלמעלה.

יואב הניח את המעטפה על שולחן האוכל בדיוק כשנועה סיימה לפרוס עגבנייה. המטבח הקטן בדירתם שבשכונת הדר בחיפה

אמיר חיכה לה בכניסה למשרדים במגדלי עזריאלי, בדיוק בזמן שהיא סיימה את המשמרת. נטע יצאה מהדלתות האוטומטיות

הערב ההוא התחיל כמו כל ערב רגיל אחרי החגים. הגשם הראשון של אוקטובר תופף על חלונות הבית הקטן שלנו בקיבוץ יגור.

הטלפון רעד על שולחן המשרד במשרדי "ביטוי מדויק" ברחוב אבן גבירול. המספר של מרגלית, חמותה־לשעבר

השעה הייתה כבר אחת־עשרה וחצי בלילה כשהאוטובוס של "אגד" עצר בתחנה האחרונה במושב בית־יהושע.

השעה הייתה כמעט שתים עשרה בלילה. לירי יצאה מהמשרד במגדלי עזריאלי בתל אביב אחרי עוד יום מתיש, שבו הבוס

החתונה שכמעט נגמרה באסון השמועות התחילו עוד לפני שהאמבולנס הספיק לצאת מהחצר. השכנים במלון "