רִבקָה חָתְכָה אֶת עוּגַת הַשּׁוֹקוֹלָד לִפְרוּסוֹת מְדֻיָּקוֹת. הָיָה לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה, אֲבָל עַל הַשֻּׁלְחָן לֹא הָיוּ פְּרָחִים, אֶלָּא דַּפֵּי חֶשְׁבּוֹנוֹת. אֱיָל, הַבֵּן שֶׁלָּהּ, יָשַׁב מִמּוּלָהּ. מַאיָּה, כַּלָּתָהּ, עָמְדָה מֵאֲחוֹרָיו כְּמוֹ פַּסָּל שֶׁבּוֹחֵן אֶת יְצִירָתוֹ.
"רִבקָה, אַתְּ עַכְשָׁו פֶּנְסְיוֹנֶרִית," אָמְרָה מַאיָּה בְּקוֹל חַד. "אֵין לָךְ הוֹצָאוֹת. אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִסְגֹּר אֶת הַפַּעַר."
"לִסְגֹּר אֵיזֶה פַּעַר?" שָׁאֲלָה רִבקָה.
"שִׁלַּמְנוּ לָךְ 2,500 שֶׁקֶל בְּחֹדֶשׁ. זֶה נִגְמַר. תִּסְתַּדְּרִי עִם מָה שֶׁיֵּשׁ." מַאיָּה שָלְפָה טֵלֵפוֹן, כְּאִלּוּ הַשִּׂיחָה כְּבָר מֵאֲחוֹרֶיהָ. "הַפֶּנְסְיָה שֶׁלָּךְ הִיא 5,800. תַּפְרִישִׁי."
אֱיָל הִנְהֵנ בְּרֹאשׁוֹ, מִתְבּוֹנֵן בַּפְּרוּסָה שֶלּוֹ.
"אֲבָל אֲנִי מַשִּׂיאָה אֶת יָרְדֵּן וְאֶת נֹעַם כָּל יוֹם," רִבקָה אָמְרָה בְּלַחַשׁ. "אֲנִי מַאֲכִילָה, מַלְבִּישָׁה, עוֹזֶרֶת בְּשיעורי בַּיִת."
"זוֹ הַנַּחֲתָה שֶׁלָּךְ!" מַאיָּה מָחֲאָה כַּף. "לִהְיוֹת סַבתָא. אַתְּ צְרִיכָה לְהוֹדוֹת לָנוּ!"
רִבקָה לָקְחָה נְשִׁימָה. הִיא קִפְּלָה אֶת הַמַּפִּית שֶׁלָּהּ, הִתְרוֹמְמָה בְּאִטִּיּוּת, נִגְּשָׁה לַמְּגֵרָה וְשָלְפָה מִמֶּנָּה צְרוֹר מַפְתְּחוֹת. הִיא הִשְׁלִיכָה אוֹתָם עַל צַּלַּחַת הָעוּגָה אֶל מוּל בְּנָהּ.
"מָה זֶה?" הִבִּיט בָּהּ אֱיָל.
"מַפְתְּחוֹת לַדִּירָה שֶׁלָּכֶם. הַהֶסְדֵּר הִשְׁתַּנָּה. מֵהָרֶגַע שֶאֲנִי לֹא עוֹבֶדֶת אֶצְלְכֶם, אֲנִי מַפְסִיקָה לָבוֹא."
"אַתְּ לֹא מַפְסִיקָה כְּלוּם!" מַאיָּה קָפְצָה, פָּנֶיהָ מַאֲדִימוֹת. "אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים מָחָר!"
"גַּם אֲנִי עָבַדְתִּי," רִבקָה שִלְּבָה אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ. "שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָנָה בְּקוּפַּת חוֹלִים. עַכְשָׁו אֲנִי בְּשַׁבַּתּוֹן. תִּסְתַּדְּרוּ."
הִיא הוֹבִילָה אוֹתָם אֶל הַדֶּלֶת. מַאיָּה צָרְחָה, אִלְיוֹת קִלְּלָה. אֱיָל נִסָּה לְהִתְחַנֵּן. רִבקָה סָגְרָה אֶת הַדֶּלֶת. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי חֳדָשִים, הִיא יָשְׁנָה שֵׁינַת צָּהֳרַיִם שלֵוָה.
לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר, הַשָּׁעוֹן הֶרְאָה 07:15. הַדֶּלֶת הִתְחִילָה לִרְעֹד. צִלְצוּל לֹא פָּסַק. נְקִישׁוֹת. אֲגְרוֹפִים. רִבקָה שָׁאֲפָה עָמֹק, הָלְכָה אֶל הָעַיִן הַמַּגְּנֵטִית. מַאיָּה עָמְדָה בַּחוּץ, פָּנֶיהָ מְעֻוָּתִים. בְּיָדָהּ הָאַחַת תִּיק עֲבוֹדָה, בְּיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה הִיא גָּרְרָה אֶת יָרְדֵּן בֶּן הַשֵּׁש כְּשֶׁמְּעִילוֹ פָּתוּחַ. תִּינוֹקֶת נֹעַם, בַּת שְׁנָתַיִם, קָשׁוּרָה לְמוֹשַב הָרִצְפָּה.
"תִּפְתְּחִי! מִיָּד!" מַאיָּה צָרְחָה.
רִבקָה לָחֲצָה עַל הָאִינְטֶרְקוֹם. "אֲנִי עֲדַיִן מִתְאַרְגֶּנֶת. תּוֹרִידִי אוֹתָם לַגַּנִּים."
"יֵשׁ קָרַנְטִין! אֵין גַּנִּים. אֵין מָה לַעֲשוֹת. אֲנִי מַשְאִירָה אוֹתָם פֹּה בַּמִּסדְּרוֹן!"
רִבקָה נִשְׁעֲנָה עַל הַקִּיר. לִבָּהּ הָלַם, אֲבָל קוֹלָהּ הָיָה שָׁקֵט. "תַּשְׁאִירִי. לָרִמּוֹן הַשָּׁכֵן יֵשׁ מַצְלֵמָה. אֲסַפֵּר לָרְוָחָה שֶׁאִמָּא נִטְשָׁה אֶת הַיְלָדִים בַּחוּץ. אֵין לִי בְּעָיָה לְהָעִיד."
דּוּמִיָּה בַּחוּץ. אַחַר כָּךְ מַאיָּה, בְּקוֹל רוֹעֵד מִזָּעָם: "אִשָּׁה נָכְלָנִית." רַעַשׁ גִּלְגּוּלִים. הֵן נֶעֶלְמוּ.
אֱיָל הִתְקַשֵּׁר שְׁלוֹשָה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן, בְּלֵיל רְבִיעִי. "מִיָּד אַתְּ מַגִּיעָה לַ'אִיכִילוֹב'."
"מָה קָרָה?" שָׁאֲלָה רִבקָה, תּוּגַת לִבָּהּ נֶעֶלְמָה מִיָּד.
"נוֹעַם נָפְלָה. חוֹם גָּבוֹהַּ, מַאיָּה אִתָּהּ. אֵין לִי מִי שֶׁיִּקַּח אֶת יָרְדֵּן. תָּבוֹאִי. אֵין לִי פִּתְרוֹן. אֲנִי חַיָּב לָרוּץ."
הִיא הִגִּיעָה. 112 שֶׁקֶל עַל מוֹנִית. אֱיָל חִכָּה עִם יָרְדֵּן בַּכְּנִיסָה. "חַיָּב לָרוּץ," הוּא נִשֵּׁק אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל יָרְדֵּן וּבָרַח.
רִבקָה הוֹבִילָה אֶת יָרְדֵּן לַמִּטְבָּח. הוּא הָיָה רָעֵב וְעָיֵף. "אֵיךְ נֹעַם נָפְלָה?" שָׁאֲלָה אוֹתוֹ.
הַיֶּלֶד מָרַח אֶת הַחֲטִיף עַל הַצַּלַּחַת. "הִיא לֹא נָפְלָה. הִיא רָקְדָה."
"רָקְדָה?"
"כֵּן. הָיְתָה מְסִבָּה. דּוֹד אַסָּף הִתְחַתֵּן."
רִבקָה חָשְׁבָה שֶׁלִּבָּה יִפָּסֵק. הִיא לָקְחָה אֶת הַטֵּלֵפוֹן, חִפְּשָה אֶת הַשֵּׁם "אַסָּף" בְּפָסֵבּוּק, וְרָאֲתָה אֶת הַתְּמוּנָה: אֱיָל בַּחֲלִיפָה, מַאיָּה בְּשִמְלַת עֶרֶב, שְׁנֵיהֶם מְחַיְּכִים בְּאֻלָּם אֵרוּעִים מְהֻדָּר. קוֹקְטֵיילים. נֵרוֹת. תַּאֲרִיךְ: הָעֶרֶב. לִפְנֵי רֶבַע שָׁעָה.
הִיא חִיְּגָה לִבְנָהּ. "מַצַּב נֹעַם מִשְׁתַּפֵּר?"
"בְּנֵס. אֲבָל תִּשָּׁאֲרִי עִם יָרְדֵּן עַד מָחָר, טוֹב? אֲנַחְנוּ מֻתָּשִׁים. נִשָּׁאֵר לִישֹׁן."
הִיא נִתְּקָה. יָרְדֵּן פִּהֵק. "בּוֹא," אָמְרָה רִבקָה. "נַעֲשֶה טִיּוּל קָטָן."
הַמּוֹנִית עָצְרָה בְּבֵית הַמָּלוֹן "רוֹיָאל גַּנִּים". רִבקָה, לְבוּשָה בְּחֻלְצַת טְרֵינִינְג, מַחֲזִיקָה בְּיָדוֹ שֶׁל יָרְדֵּן, צָעֲדָה יָשִׁירוֹת לְאוּלָם הַשִּׂמְחָה. מוּזִיקָה. צְחוֹקִים. הִיא דָּחֲפָה אֶת הַדֶּלֶת.
אֱיָל הָיָה עַל רְחָבַת הָרִקּוּדִים עִם מַאיָּה. בְּרֶגַע שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ, הֵם קָפְאוּ. פָּנָיו שֶׁל אֱיָל הִלְבִּינוּ. יָרְדֵּן הֵרִיחַ אֶת הַשְּׁנִיצֶל וְצָעַק, "אַבָּא, אֲנִי רָעֵב!"
מַאיָּה רָצָה אֵלֶיהָ. "תּוֹרִידִי אוֹתוֹ מִכָּאן! מַה אַתְּ עוֹשָׂה לָנוּ?"
"מָה אֲנִי עוֹשָׂה?" רִבקָה שִלְּבָה אֶת יָדֶיהָ. "אַתֶּם אֲמַרְתֶּם שֶׁהַתִּינוֹקֶת בַּמִּרְפָּאָה."
"שִקְרוּ!" יָרְדֵּן תָּפַס אֶת שְׂמִיכַת הַשֻּׁלְחָן. "הָיְתָה מְסִבָּה! אַתֶּם אֲמַרְתֶּם לָנוּ שֶׁאֵין מָקוֹם!"
אֱיָל תָּפַס אֶת זְרוֹעָהּ. "אֵיךְ אַתְּ מְעִיזָה לָבוֹא לְכָאן?"
רִבקָה מָשְתָה אֶת יָדָהּ. "אַתֶּם שְכַרְתֶּם אוֹתִי לִשְּׁמֹר עַל הַיְלָדִים. זֶה לֹא חִנָּם. חַיָּבִים לִי 2,500 שֶׁקֶל."
"אֵין מָה לְדַבֵּר!" מַאיָּה כִּמְעַט יָרְקָה. "אַתְּ לֹא תִּרְאִי אוֹתָם יוֹתֵר!"
"בְּשִׂמְחָה," אָמְרָה רִבקָה. "תְּשַדְּכִי אֶת אוֹרְחֵי הַחֲתֻנָּה. אוּלַי אֶחָד מֵהֶם יִתְנַדֵּב לַעֲשוֹת זֹאת בְּחִנָּם."
הִיא יָצְאָה, מַשְאִירָה אֶת מַאיָּה, אֱיָל, יָרְדֵּן, וְשִמלָה מוּכֶתֶת כֶּתֶם מִיץ, בְּאֶמְצַע רְחָבַת הָרִקּוּדִים.
מוֹצָאֵי שַׁבָּת. שֶׁקֶט. רִבקָה שָתְתָה קָפֶה בַּמִּרְפֶּסֶת, מַבִּיטָה בְּעֵצִים. פִּתְאוֹם, טֵלֵפוֹן. אֱיָל.
הִיא הִבִּיטָה, הִתְלַבְּטָה, אָז עָנְתָה. דּוּמִיָּה. אַחֲרֵי כֵן לַחַשׁ. "אִמָּא."
"מָה, אֱיָל?"
"אֲנִי… אֲנִי מִתְקַשֶּׁה."
"גַּם אֲנִי."
"מַאיָּה אָמְרָה שֶאִם אַתְּ מִתְנַצֶּלֶת, אוּלַי… אוּלַי נוּכַל לְדַבֵּר."
"לֹא," רִבקָה לָגְמָה. "אֲנִי לֹא מִתְנַצֶּלֶת. אַתֶּם צְרִיכִים לְהָבִין. גִּדַּלְתִּי אֶתְכֶם. אֲנִי לֹא מוֹסָד לִשְמִירָה. דְּרָשִׁיתֶם כָּבוֹד, תֵּדְעוּ לָתֵת אוֹתוֹ."
"אֲבָל אֵין לָנוּ…"
"אֲנִי אֶעֱזֹר, אֱיָל," קוֹלָהּ הִתְרַכֵּךְ. "אֲבָל רַק אִם אַתֶּם מְכַבְּדִים אֶת זְמַנִּי. תָּבִיאוּ אוֹתָם בְּרֶגַע. אִם אַתָּה צָרִיךְ. אֲבָל זֶה לֹא אֶפֶס בְּחֶשְׁבּוֹן. לֹא אַתָּה, אֱיָל. אֱלֹהִים."
הַשָּׁבוּעַ לְאַחַר מִכֵּן, דְּפִיקָה קַלָּה. מַאיָּה עָמְדָה עִם נֹעַם עַל הַיָּדַיִם. יָרְדֵּן אָחַז בְּיָדָהּ שֶׁל אֱיָל.
"רִבקָה," אָמְרָה מַאיָּה בְּקוֹל חֲרִישִׁי, "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר?"
רִבקָה פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת. הִיא לֹא אָמְרָה מִלָּה. הִיא פָּשוּט הוֹבִילָה אֶת אֱיָל אֶל הַכִּיּוֹר. "יֵשׁ עֲרֵמַת כֵּלִים. תֵּתְחִילוּ מִזֶּה, אָז נוּכַל לֶאֱכֹל. משפָּחָה, זֶה עִם בְּיַחַד."
הַיְּלָדִים צָעֲקוּ, רָצוּ לוֹטוֹ. רִבקָה יָשְבָה. בְּרַחַץ עָצוּם, בְּעָמָל יוֹתֵר גָּדוֹל, הֵם הִתְחִילוּ לְגָרֵד אֶת הַחֲלֻדָּה מֵהַקֶּשֶר. הִיא לֹא הִתְנַצְּלָה. הִיא לֹא חִנְּכָה. הִיא פָּשוּט הָיְתָה שָמָּה, מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת הַפְּתוּחָה, עַד שֶהֵם לָמְדוּ לְהַקְשִׁיב, לְכַבֵּד, לִדפֹּק.
