בבית של אבא שלי, בבת ים, מדליקים נר שישי בשעה שהריח של הסופגניות עוד תלוי במסדרון. השנה הגעתי הביתה ישר

Tre giorni dopo il funerale di Anna, mi ritrovai sul nostro lago e vidi una donna in cappotto rosa che

תיק הנסיעות התגלגל על אריחי המסדרון ונעצר מתחת לנעל של רון, במרחק כמה סנטימטרים מרגלו. היא אפילו לא הספיקה

מירי לא הזמינה את אחותה הגדולה לארוחת שישי בגלל געגוע. היא הזמינה אותה כי רצתה סוף־סוף להוכיח לה משהו.

בשעה ארבע לפנות בוקר, כשעדיין הריח של תה נענע נדף מהקומקום על הכיריים, נעה ברזילי בדקה בטלפון שיעורי

Indossavo l'abito blu notte che avevo comprato apposta per il vernissage, e i miei orecchini con

Marisol vio la pantalla del celular de Héctor iluminarse sobre la mesa de la cocina, en el departamento

Eram la vernisajul galeriei „Lumina Nordului” din Cluj-Napoca, în seara aceea de octombrie, când am zărit

— אפשר לקחת מה שנשאר בצלחת? השאלה נחתה על שולחן הגן החורפי של המסעדה ברחוב וייצמן כמו כוס שנשמטת ונופלת על שיש.

השם שלי מיכל שגיא, בת חמישים ואחת, ואני נשואה לאלון עשרים ושנה. במשך רוב השנים האלה, אמו – רותי – מצאה