Mój dziewięcioletni syn Kuba zadał mi w zeszłym tygodniu pytanie, po którym musiałem usiąść na schodach.
Świąteczne dyżury w Szpitalu Bielańskim zawsze wyglądały tak samo — cisi ludzie, pusty korytarz i telewizor
# החתול ששרטט לי שם הכל התחיל לא במחזה, אלא בתביעה על חתול. ליתר דיוק — בשכירות. בעל דירה בירושלים, ברחוב
La casa en la calle Magnolia, en Hialeah, la compré todavía con mi primer esposo, antes de que todo se
קוראים לי אברהם, בן שבעים ושבע, גר בפתח תקווה כבר ארבעים ושתיים שנה, באותה דירה. בננו אבישי בן ארבעים ותשע.
הכול התחיל בטיסה מתל אביב לאילת. עליתי בין הראשונים, דחפתי את התיק מתחת למושב, והוצאתי ספר.
Mio marito Vittorio ha passato gli ultimi mesi a riprendermi su ogni minima cosa davanti agli altri
אני בת שישים ושבע, קוראים לי שולה, וגרה בקריית מוצקין כבר ארבעים שנה. עם יגאל אני נשואה שלושים ושמונה שנה.
A ventitré anni, Giulia ha ancora i capelli rossi identici a quelli della foto in bianco e nero scattata
# כל עוד סבא חי — אף אחד מהם לא יירש ממני כלום הסיפור הזה לא התחיל בבית החולים. הוא התחיל שנתיים קודם