ככה אני זוכר את הרגע ההוא — לא כמו שהיא מספרת, אלא איך שזה נראה מהצד שלי. קוראים לי אבנר, בן שישים ושתיים

Quella sera avrei dovuto tenere la bocca chiusa, e invece l'ho aperta proprio nel momento peggiore.

Ploaia bătea în geamurile conacului de la Sighișoara de trei zile fără oprire, iar drumurile spre Brașov

מעוז ואילנה: החוב שחזר ממילאנו השכנה מהקומה השנייה עצרה באמצע התור לפירות בשוק הכרמל, עם שקית עגבניות

Ottantun anni compiuti a marzo, e io la crostata la faccio ancora senza guardare la ricetta.

הרגע הראשון שהחזקתי את הנכדה שלי היה אמור להיות הרגע הכי מאושר בחיים שלי. במקום זה, אחות בשם קרן לחשה

**Меня зовут Одед. Мне сорок один год, живу в Ашдоде, работаю менеджером в автосалоне на бульваре Ротшильд.

תמר אספה את הכביסה מהחבל בגינה כשהטלפון צלצל בפעם השלישית. היא הביטה במסך — "רותי"

Nazywam się Barbara Wilczek, mam sześćdziesiąt trzy lata i od dwudziestu lat prowadzę osiedlowy sklep

Mireya Reyes había cortado tela suficiente para tres uniformes escolares y le sobraba justo para un mantel