Il litigio lo sentii dalla tromba delle scale. Non serviva appoggiare l’orecchio alla porta.

Trecentottantamila euro. Tanto valeva la casa di nostro padre in via San Massimo, a due passi dal mercato

Zjawił się w kuchni, kiedy segregowałam paragony po babci. Pachniało koperkiem i starym tynkiem, za oknem

Kuba wrócił do domu po południu, kiedy wyjmowałam z piekarnika zapiekankę z makaronem i brokułem.

Il conto era lì, sul tavolo della cucina, con la cifra cerchiata in rosso dal dentista. Duemilaottocento

Il profumo della vernice fresca si mescolava a quello del caffè. Sul terrazzo, Riccardo appoggiò i gomiti

Siedzieliśmy przy stole nakrytym odświętnym obrusem. Moja teściowa, pani Zofia, rozłożyła przed nami

Anna aveva infilato la chiave nella toppa alle cinque e mezza di un martedì qualsiasi. In trent’anni

ריח עוף צלוי עם תפוחי אדמה ותבלינים מילא את הסלון בבית של תקווה, חמותי, ברעננה. השולחן ערוך בקפידה —

יוסי ניעור משנתו בחמש וחצי בבוקר מצפירת משאית שפרקה סחורה מתחת לחלון. המזגן בחדר השינה הקטן גרגר חלושות