Der Teller mit Kartoffelsalat klirrte, als sie ihn vor mir auf den Tisch knallte. „Na, für dich reicht
השעה הייתה עשר וחצי בלילה, והמטבח בבית הישן ברחוב יהודה הלוי בתל אביב כבר היה אמור להיות נקי.
תבינו, תמיד צחקתי מהדרמות הזולות בסרטים — האישה מנופפת במטפחת, האיש הולך עם הצעירה, והיא אורזת מזוודה
Nunca voy a olvidar el olor a gardenias aquella noche. Cientos de flores blancas, traídas de un invernadero
Лариса Викторовна любила повторять, что её зять Максим — человек без амбиций. Таксист, подумаешь.
את הצמיד הזה קניתי לה לפני שלוש שנים ברחוב שדרות ירושלים ביפו. הייתה שם חנות קטנה של תכשיטי כסף תימני
— Ну как, ма, угадали мы с Лерой? — сын стягивал ботинки в прихожей, на ходу поправляя ворот дорогой рубашки.
La ruota rotta della valigia aveva smesso di girare proprio quel giorno, a due ore dal treno.
בגיל ארבעים וחמש הייתי צריכה להתחיל הכול מחדש. הגעתי לבית של אברהם כהן בכרמל הצרפתי בחיפה ביום חמישי
No sé en qué momento exacto dejé de ser Alejandro para convertirme en una extensión de los rencores de mi madre.