אף פעם לא הבנתי למה אמא שלה קוראת לכלבה "שירה". זאת כלבה. חומה, קטנה, עם אוזן אחת שתמיד נשארת מקופלת.

Aveva quarantasei anni, un'officina meccanica avviata in un capannone alla periferia di Bergamo

Pe bune, eu nu mai înțeleg nimic din viața asta. Stau aici, în curtea mea din Timișoara, pe lângă butoiul

Vecina mea de la scara trei mi-a povestit asta cu o ceașcă de cafea rece în mână, uitată de vreo douăzeci

אני אתחיל מזה שאני לא מחפש סלחנות. אני יודע איך זה נשמע מבחוץ: אדם שמוסר חתול כאילו זה חפץ, וכעבור שנה

La historia la traje yo, con la cara de quien todavía se siente un traidor. Me llamo Joel y les voy a

Mi ha raccontato questa storia mentre reggeva la tazza con due mani, come se avesse ancora freddo dentro.

"תגידי, אילן, בן כמה בדיוק אתה חושב שאתה?" זה מה שאמרה לי חמותי, רחל, בערב שישי, כשעמדתי במטבח

Tutto è cominciato una domenica mattina, con mio figlio adolescente che mi fissava da sopra il tavolo

Za oknem deszcz stukał o parapet, a Marta trzeci raz sprawdzała listę uczniów na jutro — korepetycje