В то воскресенье я снова никуда не собирался. Растянулся на диване, листал ленту в телефоне — рабочие

באותו בוקר של יום שישי לא תכננתי לנסוע. כלום, בעצם. כביסה רטובה חיכתה בקופסה, חוברת החשבונות הייתה פתוחה

יואב אהב לקרוא לעצמו "איש משפחה". הוא היה עונד את התואר הזה כמו דרגות על כתפיים — במיוחד כשהבוסים

ישבתי על קצה המיטה ובהיתי בקיר. האצבעות עוד רעדו על הדפים — מקופלים, מסודרים, מוחבאים מתחת לערימת חשבונות

ישבתי על קצה המיטה ובהיתי בקיר. האצבעות עוד רעדו על הדפים — מקופלים, מסודרים, מוחבאים מתחת לערימת חשבונות

הנעליים שלו חרקו על החצץ. נועם צעד צמוד לקיר בית הספר, ראש מושפל, מנסה להיעלם בין הצללים של שעת הצהריים.

הנביחה של צ'יף הם חיכו לו ליד השער האחורי, איפה שהגדר פרוצה והפחים עולים על גדותיהם. יונתן ראה אותם

Жена устроила званый ужин, а свекровь швырнула голубцы на стол. Тогда Олена указала на дверь На кухне

Era un martedì di novembre, avevo appena finito di spalmare la mostarda su una fetta di pane di Altamura

В кардиодиспансере на Шевченко врач — молодая совсем, губки бантиком, халат на два размера велик — спросила