Od czternastu lat sprzątam mieszkania w warszawskiej Woli. Ludzie zostawiają mi klucze, kody do domofonu

Miałam pięćdziesiąt trzy lata, kiedy Zenon przyniósł do domu psa, którego nikt nie chciał. To był bury

Mój dziewięcioletni syn Kuba zadał mi w zeszłym tygodniu pytanie, po którym musiałem usiąść na schodach.

# Utopnica z parku Bemowo Świąteczne dyżury w Szpitalu Bielańskim zawsze wyglądały tak samo — cisi ludzie

# החתול ששרטט לי שם הכל התחיל לא במחזה, אלא בתביעה על חתול. ליתר דיוק — בשכירות. בעל דירה בירושלים, ברחוב

La casa en la calle Magnolia, en Hialeah, la compré todavía con mi primer esposo, antes de que todo se

קוראים לי אברהם, בן שבעים ושבע, גר בפתח תקווה כבר ארבעים ושתיים שנה, באותה דירה. בננו אבישי בן ארבעים ותשע.

הכול התחיל בטיסה מתל אביב לאילת. עליתי בין הראשונים, דחפתי את התיק מתחת למושב, והוצאתי ספר.

Mio marito Vittorio ha passato gli ultimi mesi a riprendermi su ogni minima cosa davanti agli altri

אני בת שישים ושבע, קוראים לי שולה, וגרה בקריית מוצקין כבר ארבעים שנה. עם יגאל אני נשואה שלושים ושמונה שנה.